עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נכלא ג'וזף פילאטיס עם עוד בעלי נתינות גרמנית במחנה מעצר באנגליה בשל מוצאם. תוך כדי השהות במחנה המעצר החל פילאטיס בפיתוח שיטתו לשליטה בגוף באמצעות תרגילים. ושם גם החל לפתח את המכשירים הראשונים על ידי חיבור קפיצים למיטות כדי לאפשר ביצוע של תרגילים כנגד התנגדות של קפיצים תוך ניטרול השפעת כוח הכבידה (גרביטציה).

בתום המלחמה חזר פילאטיס לגרמניה שם המשיך בפיתוח תרגילי השיטה שהפכו לחלק מתוכנית האימונים של רקדנים מפורסמים. בשנת 1925 החליט ג'וזף פילאטיס לעזוב את גרמניה ולהגר לארה"ב על מנת להימנע מלאמן את חיילי הצבא הגרמני המתחדש.

בדרכו לארה"ב פגש פילאטיס את מי שתהייה אשתו ושותפתו, קלרה, על סיפון האניה. יחד הקימו הזוג פילאטיס את הסטודיו הראשון בניו-יורק בבניין אשר בו גם היו חללי סטודיו ששימשו רקדני בלט ומחול מודרני, עובדה זאת גרמה לכך שהשיטה הפכה למאד פופלרית בקרב קהיליית הרקדנים בניו-יורק והסטודיו שלהם התפרסם שם במהירות בשל שיטת האימון שבנתה כוח תוך כדי איזון בין כוח לגמישות והשגת הרמוניה מושלמת בין התודעה והגוף. תוך זמן קצר החל הסטודיו של הזוג פילאטיס למשוך את הנודעים ברקדני הבלט והמחול המודרני של העיר ניו יורק, כגון ג'ון באלאנשיין, מרתה גראהם וכמו כן שחקני קולנוע ותיאטרון ידועים כגון גרגורי פק וקתרין הפבורן.